רישום ביד חופשית - מ ב ו א :
רישום היא השפה האוניברסלית היחידה המשותפת לכל בני האדם באשר יהיו :
בניגוד לשפות המדוברות או הכתובות , שהן שפות שרק מי ששולט בהן יכול להשתמש בהן . הסיבה לכך היא שכל בני האדם רואים בצורה זהה, כולם רואים אותו הדבר - וכולם נשענים על חוש הראייה שלהם יותר מכל . זו הסיבה לכך שתיאור גרפי של חפץ יהיה בעל משמעות זהה לכל אדם בעולם . הרישום כשפה מתחלק לשני סוגים :
1 - רישום אמנותי , המשמש בעיקר לביטוי עצמי של האמן . מטרתו אינה בהכרח למטרות תקשורת ולכן אינו חייב להיות מובן לאחרים . שפה זו היא אישית ומשמשת לביטויו העצמי של האמן .
2 - רישום המשמש ככלי לתקשורת חזותית ולהעברת מידע בין אנשים .
הרישום ממחיש באמצעים שונים את העולם התלת ממדי שמסביבנו ויוצר הדמייה של עולם זה על גבי משטח דו ממדי : נייר, לוח, מסך טלביזיה, מסך של מחשב, בד של צייר, תמונה מודפסת, מסך קולנוע ועוד.
מכאן נובע שהצעד הראשון הנעשה בפעולת הרישום הוא - ה ש ט ח ה של צורות על גבי משטח דו ממדי.
הצעד הבא אחריו הוא לתת לאותן צורות שהושטחו - ה ד מ י י ה של נ פ ח .
כדי לעשות זאת יש להבין את המרכיבים הבסיסיים של תיאור גרפי של חפץ :
1 - קווי ק ו נ ט ו ר או קווי מ י ת א ר :
קווים אלה תוחמים את צורתו המשוטחת של החפץ על גבי הנייר . הכוונה במילה צורה היא להשטחת הנפח האמיתי של החפץ - על גבי הנייר ותחימתו באמצעות קווים - קווים אלה נקראים קווי ה מ י ת א ר של החפץ .
רישום באמצעות קווי קונטור (מיתאר) .
2 - הדמיית ה נ פ ח של החפץ :
במציאות יש לחפץ המצוייר נפח אמיתי ואילו ברישום יש לנו רק את צורתו המשוטחת והתחומה על גבי הנייר באמצעות קווי המיתאר שרשמנו , וכעת עלינו להוסיף לו אשלייה של נ פ ח - דבר הנעשה באמצעות מעברים של גוונים משחור ללבן , או מכהה לבהיר .
הוספת מעברי גוונים כדי ליצור אשלייה של נפח .
3 - מ י ר ק ם או ט ק ס ט ו ר ה :
כל חפץ מורכב מחומר זה או אחר. לכל חומר יש מירקם המאפיין את פני השטח שלו ומבדיל אותו ממירקמים של חומרים אחרים ( חפץ מבריק , שקוף , שעיר , חלק , עשוי מעץ , עשוי מבד , וכו ) .
עלינו להתבונן היטב בחומר ממנו מורכב החפץ , לזהות את המאפיינים הבולטים של החומר ולמצוא דרך גרפית לתאר אותו כך שהמירקם יהיה מולבש נכון על הנפח והצורה של החפץ .
הוספת טקסטורות (מירקם) .
4 - צ ב ע :
הצבע הוא לא תכונה של החפץ , צבע קיים אך ורק בגלל האור , ולכל חומר יש יכולת לספוג את האור המוקרן עליו , לבלוע חלק מגלי האור הללו - ולהקרין חזרה לעינינו את גלי האור האחרים . את גלי האור הללו המוקרנים מהחפץ לעינינו - אותם אנו רואים כצבע של החפץ .
הוספת מירקם וצבע.
חשיבות הרישום הידני בעידן המחשב :
לרישום באמצעות מחשב יש מעלות ולצידן חסרונות -
1 - הרישום במחשב יעיל בעיקר כאשר יש במחשב נתומים על האובייקט המבוקש לרישום .
2 - המחשב מאפשר לעשות zoom לתוך כל קטע ברישום ללא טירחה .
3 - המחשב מאפשר ליצור קומפוזיציות מעולות באמצעות תכונות הzoom הpan וה crop .
4 - המחשב מאפשר לאחסן רישומים ולשנותם ללא טורח .
5 - המחשב מאפשר ליצור אנימציה בקלות יחסית .
לעומת זאת:
1 - הרישום הידני הוא מהיר , זמין תמיד , קל לביצוע .
2 - הרישום הידני מבטא תמיד את אופיו וייחודו של הרשם .
3 - הרישום הידני מצריך עפרון ונייר בלבד ולא אנרגיה , מחשב , מסך , ומדפסת .
לפני שידענו קרוא וכתוב - כולנו השתמשנו בציור על מנת להתבטא .כולנו ציירנו כשהיינו ילדים. ילד מצייר באופן טבעי , כצורך להתבטא - בניגוד למבוגר שמצייר כדי ליצור יצירה . הרישום הוא שפתו האוניברסלית של כל ילד . אבל ככל שאנו גדלים , אנו משתמשים יותר ויותר בשפה הכתובה והמדוברת - וכתוצאה מכך מיומנות הרישום שלנו הולכת ופוחתת . יכולת הרישום היא כושר , היא מיומנות , וככל שריר שלא משתמשים בו - המיומנות הולכת ופוחתת , נשכחת , ומחלידה.
עכשיו מגיע תור התיסכול : אנו יודעים שכל מה שנחוץ כדי לרשום הם נייר ועפרון . אנו רואים סביבנו אנשים השולטים המיומנות הזו בקלות רבה ומגיעים לתוצאות מרשימות - והנה אנו , נוטלים את אותו העפרון ואותו הדף ולמרות שהציפיות שלנו מרקיעות שחקים - בדרך כלל , אנו מתאכזבים . לא הצלחנו לבטא את מה שרצינו . מדוע ילד יכול - ואנחנו לא ?...... כנראה שאנחנו לא מוכשרים ..... .
התשובה החד משמעית היא שכל אחד יכול להשתלט על הטכניקה של הרישום . נכון , יש כאלה שישתלטו על זה יותר מהר מאחרים - אבל כולם יכולים ללמוד הן שפות זרות והן לרשום טוב . ייחודו וכשרונו של אמן מתבטאים בתוכנה של היצירה ובמקוריותה של שפת הרישום שלו .
מה אם כן דרוש לנו כדי לחזור ולרשום טוב ?
1 - מערכת תרגילים מובנית מן הקל אל הכבד . אי אפשר להתחיל ללמוד באמצעות תרגילים מורכבים .
2 - תירגול רב , וכל המרבה הרי זה משובח .
3 - אסור לנו להתבייש משום דבר ! אנו חייבים להנמיך ציפיות ולהשלים עם העובדה שהרישומים שיוצאים לנו עכשיו - משקפים את מצבנו בתחום ברגע זה , ושכדי להתקדם ולהשתפר, עלינו להראות למורה את העבודות שלנו , כולל השגיאות והטעויות שעשינו , כי רק כך הוא יוכל לעזור לנו לתקנן , ולאפשר לנו להתקדם .
4 - לכל עבודה עלינו התיחס כתרגיל אימון בלבד . אנו מתאמנים ומתרגלים את הכושר שלנו ועדיין לא יוצרים יצירות אמנות , ואל לנו לחשוש מלבצע נסיונות גם אם לא יהיו מוצלחים .
5 - עלינו למתוח כל תרגיל לקיצוניות שלו - אמנם התרגיל הזה יתקלקל , אבל התועלת תהיה בכך שבפעם הבאה נדע עד איפה אנו יכולים למתוח את התרגיל - מבלי לקלקל אותו.
6 - רישום הוא מקצוע שאי אפשר ללמדו מהתבוננות ברישומים של אמנים אחרים , או באמצעות עיון בספר . זהו תהליך מעשי שאדם חייב לבצעו בעצמו , עם כל הטעויות המביכות לכאורה - ודווקא בגללן .
7 - עלינו להפנים ולהשלים עם העובדה שברישום - אין חוקים ! יש רישומים טובים ופחות טובים . אין מה לצפות לחוקים כאלה או אחרים - כי מה שמתאים לאחד לא בהכרח חייב להתאים לשני , ותמיד תמצא דרך נוספת להגיע לאותה התוצאה .
מערכת תרגילים :
שיעור ראשון - בכתה :
1 - שתי משבצות בגודל 4x4 : משבצת אחת למלא במשטח אחיד לחלוטין ( הגוון לא חשוב ) , ומשבצת שניה למלא במעבר רציף והדרגתי משחור ללבן .
2 - לתרגל רישום של קווים מקבילים ל : לקו האנכי של הדף , לקו האופקי שלו , לתרגל למתוח על הדף קווים המקבילים לקווים של חפץ כלשהו המונח לפנינו ,
ולתרגל מתיחת קווים המקבילים לקווים של חפץ כלשהו מתמונה המונחת לפנינו .
3 - לתרגל רישום של חפץ גלילי ( ספל ) , ולהוסיף לו נפח באמצעות המעברים מכהה לבהיר .
שיעורי בית : רישום של כסא בתוספת הדמיית נפח . ( אפשר מהמציאות ואפשר מתמונה . ככל שהכסא יהיה יותר מורכב - יהיה יותר קל לרשום אותו .
שיעור שני - נושא השיעור : פרופורציות - 1 - פרופורציות בין אורכי קווים שונים . 2 - פרופורציות בין הרווחים המפרידים בין הקווים השונים .)
תחימת גופים מורכבים בתוך גופים פשוטים .
