באמנות הדו ממדית - ה מ ק ו ם המסויים   הוא - משטח הציור שלנו, התמונה , מסך המחשב וכו ' - וה ד ב ר י ם   הם   ה מ ר כ י ב י ם   השונים והמגוונים שהאמן משתמש בהם כדי ליצור את היצירה שלו .

המרכיבים האלה ניתנים לצימצום למספר מרכיבים בסיסיים הנקראים -   י ס ו ד ו ת   ה ע י צ ו ב .

יסוד עיצוב הוא אחד מכמה מרכיבים חזותיים מהם מורכבת המראה של החפצים בעולם , והוא משמש את האמן בעיצוב יצירת אמנות דו או תלת ממדית .
אנו חווים את העולם דרך החושים שלנו .
חוש הראייה הוא החוש הדומיננטי אצלנו .
העולם הפיזי שמסביבנו מורכב מאובייקטים שאנו קולטים בעיקר דרך חוש הראייה שלנו – אם כי גם דרך חושים אחרים .
הראייה שלנו מבחינה באובייקטים הללו באמצעות כמה תכונות בסיסיות של האובייקט :

1 – צורתו של האובייקט .
2 - הנפח של האובייקט .
3 - המירקם שלו .
4 - הצבע שלו .

יסודות העיצוב מבוססים על תכונות אלה :
- כמו שהשפה המדוברת והכתובה מורכבת מיסודות בסיסיים המהווים את אבני הבנין לכל התרבות שלנו . אבני הבנין הראשוניות של השפה הן האותיות .
האותיות מרכיבות מילים .
המילים מרכיבות משפטים .
המשפטים מרכיבים פרקים , ואלה מצטרפים ליצירה מוגמרת בעלת מבנה ברור ותוכן .
- כך גם בשפה החזותית . הראייה שלנו מהווה לגבינו דרך עיקרית שבאמצעותה אנו קולטים את העולם שמחוצה לנו ובאמצעותה אנו מבינים אותו וחווים אותו לטוב ולרע .
לכל אובייקט שאנו רואים יש צורה .
לעתים הצורה שטוחה - ולעתים היא בעלת נפח .
לכל אובייקט יש גם מירקם המאפיין אותו .
לכל אובייקט יש את היכולת לבלוע גלי אור באורכים מסויימים ולהחזיר לעינינו גלי אור באורכים מסויימים - גלי האור המוחזרים נקלטים בעינינו כ צ ב ע ו של האובייקט .
כל זה תקף בתנאי שיש אור . כאשר אין אור - התקשורת החזותית שלנו מושבתת לחלוטין . כשאין אור - אנו פשוט לא רואים כלום .

המושג הגורף לאירגון של האובייקטים המופיעים לעינינו בכל משטח עבודה דו ממדי הוא - קומפוזיציה . משטח העבודה הדו ממדי - הכוונה לנייר , בד ציור , לוח , מסך טלביזיה , מסך מחשב , וכו .
במושג קומפוזיציה – הכוונה היא לצורה בה מונחים הצורות הצבעים והחומרים המרכיבים את האובייקטים המופיעים לעינינו על המשטח .
יש קומפוזיציות סימטריות ו א – סימטריות .
יש קומפוזיציות סטטיות ויש הנקראות דינמיות .
יש קומפוזיציות מאוזנות וכאלה שאינן מאוזנות .
הקומפוזיציות מחולקות לקבוצות רבות נוספות .
בדרך כלל הכוונה בקומפוזיציה היא לתאר את ארגון המשטח באמצעות צורות צבעים ועוד - כשהדגש הוא על כך שהארגון נעשה בכוונה תחילה .

ק ו -

זוהי ההגדרה של כל מה שנתפש בעינינו כרצף ארוך יותר מרוחבו . קו יכול להיות : אופקי , אנכי , משופע , מפותל , עבה , דק , משתנה בעוביו , מודגש , מרומז , מורכב מאלמנטים שונים , לקו יש כיוון , יש לו קצב , אחיד , מרוסק , אורגני , הנדסי , ועוד .
קו תוחם צורה - קו קונטור .
קו נוצר במפגש בין שתי צורות .
קו יכול להיראות בעינינו כרצף גם אם הוא מורכב מצורות שונות המרכיבות אותו – אבל בגלל קרבתן של הצורות אחת לשניה – הן נתפסות בעינינו כרצף של קו , או כאשר יש לצורות המרכיבות אותו מכנה משותף דומיננטי כגון – צבע משותף , או מעבר צבעוני מכהה לבהיר , או טקסטורה משותפת ,וכו .